דיני המשפחה בישראל מוסדרים על ידי מספר ערכאות שיפוטיות: בית הדין הרבני (בסמכות ייחודית על גירושין), בית המשפט לענייני משפחה (בסמכות מקבילה בסוגיות ממון, משמורת ומזונות) ובית הדין השרעי (למוסלמים).
גירושין בישראל מחייבים מתן גט על ידי בית הדין הרבני. ללא גט, בני הזוג נשארים נשואים מבחינה חוקית. סוגיות כמו חלוקת רכוש, משמורת ילדים ומזונות יכולות להידון בבית המשפט לענייני משפחה או בבית הדין הרבני.
מזונות ילדים בישראל נקבעים על פי הדין האישי ופסיקת בתי המשפט. עד גיל 6, חובת המזונות מוטלת על האב באופן מוחלט. מגיל 6 עד 15, החובה משותפת לשני ההורים בהתאם ליכולתם הכלכלית.
משמורת ילדים נקבעת על פי עקרון טובת הילד. בשנים האחרונות, בית המשפט העליון קבע בפסיקה תקדימית (בע"מ 919/15) שיש להעדיף משמורת משותפת כברירת מחדל, אלא אם הוכח שהדבר פוגע בטובת הילד.