חופש המידע: הכוח שבידיכם – המדריך להגשת בקשה

במהלך שנותיי הרבות כעורך דין, נתקלתי לא פעם באזרחים שחשים חסרי אונים מול רשויות המדינה, כאלה שפשוט לא מצליחים לקבל מידע בסיסי, קל וחומר כשהם רוצים להבין את ההחלטות שהתקבלו בעניינם. זו תחושה מתסכלת מאין כמוה, אבל מה שרבים לא יודעים הוא שישנו כלי משפטי חזק מאוד שנועד בדיוק למקרים כאלה: חוק חופש המידע.

חוק חופש המידע, התשנ"ח-1998, אינו עוד חוק יבש בספר החוקים, אלא ביטוי מהותי לעקרון שקיפות השלטון ולזכות הציבור לדעת. תכליתו היא להבטיח שלכל אזרח תהיה גישה למידע המצוי בידי רשויות ציבוריות, למעט חריגים מוגדרים בחוק, ובכך לאפשר לנו, האזרחים, לפקח על פעולות השלטון ולהבין טוב יותר את ההחלטות שמשפיעות על חיינו.

אז מי יכול להגיש בקשה ומה בעצם ניתן לבקש? כל אזרח או תושב בישראל רשאי להגיש בקשה כזו, בין אם הוא מעוניין בפרטי תכנית מתאר ביישובו, בנתונים סטטיסטיים מרשויות הרווחה, או אפילו במסמכים הנוגעים להיתר בנייה של השכן. הזכות הזו נרחבת מאוד, ורק מידע חסוי על פי דין, כמו פרטיות, ביטחון המדינה או סודות מסחריים, מוגן בדרך כלל מפני חשיפה.

איך מגישים את הבקשה בפועל? ובכן, על פי סעיף 6 לחוק, את הבקשה יש להגיש בכתב לממונה על חופש המידע ברשות הציבורית הספציפית ממנה מבקשים את המידע. חשוב מאוד שהבקשה תהיה ברורה, מפורטת וממוקדת ככל האפשר, ותכלול את כל הפרטים המזהים הנדרשים כדי שהרשות תוכל לאתר את המידע בקלות וביעילות. לרוב, את הפרטים הללו ניתן למצוא באתרי האינטרנט של הרשויות.

ומה לגבי אגרות ולוחות זמנים? סעיף 10 לחוק קובע כי הגשת בקשה כרוכה בתשלום אגרה, ובנוסף הרשות רשאית לגבות תשלום בעד הטיפול בבקשה ובהעברת המידע, אך לרוב קיימים פטורים לחלק מהאוכלוסייה. הרשות נדרשת להשיב לבקשה בתוך 30 ימים, אם כי במקרים מסוימים, כמו הצורך לאסוף מידע רב או להתייעץ עם גורמים נוספים, היא יכולה להאריך את התקופה ב-30 ימים נוספים, ולעתים אף מעבר לכך באישור הממונה על חופש המידע הממשלתי.

מה קורה כשהרשות מסרבת למסור את המידע או פשוט לא עונה? מניסיוני, אלו המקרים שבהם המערכת עלולה להיות מתסכלת במיוחד. במצב כזה, ניתן להגיש ערר פנימי לרשות עצמה, ובמידה והערר נדחה או לא מתקבלת עליו החלטה, הדרך המשפטית הבאה היא הגשת עתירה מנהלית לבית המשפט המחוזי, על פי סעיף 17 לחוק, כנגד החלטת הרשות או מחדלה. זכורה לי בקשה שהגשנו לעירייה לקבלת נתונים על כמות פניות בנושא מפגעי רעש באזור מגורים מסוים, ולמרות שהעירייה ניסתה להתחמק, בסוף הליך ממושך שכלל עתירה, המידע נחשף במלואו.

האפשרות להגיש בקשת חופש מידע היא ביטוי מובהק לזכותנו הבסיסית לדעת ולפקח, והיא כלי חשוב במאבק למען שקיפות ושלטון אחראי. אל תחששו להשתמש בו. הוא שם בשבילכם.